שרשרת אספקה
החברה ייצרה ומכרה בשלושה אזורים גאוגרפיים, וכל חטיבה תכננה לעצמה. מכירות בנו תחזית, תפעול בנה תוכנית ייצור, והשתיים לא נפגשו באף פורום שאפשר לקרוא לו מחייב.
התוצאה מוכרת: מלאי עודף בפריטים שלא זזים, חוסר בפריטים מבוקשים, ורמת שירות שנקבעת בדיעבד. וכשמשהו נופל, כל חטיבה מגיעה עם המספרים שלה, והדיון הופך לוויכוח על נתונים במקום להחלטה.
אינטראקטיבי · נסו
| חודש | ביקוש | תוכנית ייצור | פער |
|---|---|---|---|
| ינואר | 1,240 | 1,200 | -40 |
| פברואר | 1,310 | 1,150 | -160 |
| מרץ | 1,180 | 1,260 | +80 |
| אפריל | 1,420 | 1,400 | -20 |
בפברואר חסרות 160 יחידות. אתם מחליטים איך לסגור את זה, ומי משלם.
בחרו מהלך אחד או יותר. שימו לב מה קורה למרץ.
זה מה שהפורום באמת החליט. העודף של מרץ מימן את רוב פברואר, ואת השאר שילמה שיחה אחת עם לקוח. לכל מהלך היה מחיר, ולכן ההחלטה מתקבלת בפורום ולא בשרשור מיילים.
הדגמה. המספרים מומצאים, הדילמה אמיתית.
הדבר הראשון שהשתנה היה השיח. לפני התהליך כל חטיבה הגיעה עם המספרים שלה, ואחריו כולן הגיעו לאותו שולחן. מלאי עודף ומלאי מת ירדו, ורמת השירות ללקוחות השתפרה.
S&OP נכשל תמיד מאותה סיבה: מקימים את הפגישה ולא את תשתית קבלת ההחלטות.
פורום שכל מה שקורה בו הוא דיווח ייעלם תוך רבעון, כי אף אחד לא מפנה זמן לישיבה שלא משנה כלום. לעומת זאת פורום שהוא המקום היחיד שבו נסגרת מחלוקת בין מכירות לתפעול ישרוד גם הרבה אחרי שהליווי נגמר.
← חזרה לכל מקרי הבוחן