שרשרת אספקה
החברה ייצרה ומכרה בשלושה אזורים, וכל חטיבה תכננה לעצמה. מכירות בנו תחזית, תפעול בנה תוכנית ייצור, והשתיים לא נפגשו באף פורום שאפשר לקרוא לו מחייב.
התוצאה מוכרת לכל מי שעבד בארגון כזה. מלאי עודף בפריטים שלא זזים, חוסר בדיוק בפריטים שכן, ורמת שירות שנקבעת בדיעבד. וכשמשהו נופל, כל חטיבה מגיעה לישיבה עם המספרים שלה, והדיון הופך לוויכוח על נתונים במקום להחלטה על מה עושים.
| חודש | תחזית מכירות | תוכנית ייצור | פער |
|---|---|---|---|
| ינואר | 1,240 | 1,200 | 40- |
| פברואר | 1,310 | 1,150 | 160- |
| מרץ | 1,180 | 1,260 | 80+ |
| אפריל | 1,420 | 1,400 | 20- |
הדגמה. כל הנתונים בלוח מומצאים.
הדבר הראשון שהשתנה היה השיח. לפני התהליך כל חטיבה הגיעה עם המספרים שלה, ואחריו כולן הגיעו לאותו שולחן. מלאי עודף ומלאי מיותר ירדו, ורמת השירות ללקוחות השתפרה.
S&OP נכשל תמיד מאותה סיבה: מקימים את הפגישה ולא את ההחלטה.
פורום שכל מה שקורה בו הוא דיווח ייעלם תוך רבעון, כי אף אחד לא מפנה זמן לישיבה שלא משנה כלום. לעומת זאת פורום שהוא המקום היחיד שבו נסגרת מחלוקת בין מכירות לתפעול ישרוד גם הרבה אחרי שהיועץ הולך.
← חזרה לכל הקייסים