ממודל בשלות למודל הפעלה

האתגר

בתוך פחות משנה נוצרו בארגון עשרות ומאות סוכני AI, בידי עובדים מכל החטיבות. אף אחד לא ביקש אישור, כי לא היה ממי.

לא הייתה בעלות מוגדרת, לא היה תקן מקצועי, לא היה שער כניסה לתהליכי עבודה מחייבים, ולא הייתה מדידת ערך. הפעילות הייתה קיימת בהיקף גדול. המסגרת שאמורה לנהל אותה לא.

מה עשיתי

• בניתי מודל בשלות סביב שלושה צירים, אנשים תהליכים וטכנולוגיה, עם מדדים קונקרטיים לכל אחד
• בניתי מודל הפעלה בחמישה שלבים מיצירה ועד ניטור, כולל שער אישור שאי אפשר לעקוף
• הגדרתי סולם אוטונומיה, כדי שהשאלה לא תהיה אם סוכן מאושר אלא כמה חבל מותר לו
• כתבתי מטריצת RACI על התהליכים עצמם, ולא על התפקידים, כי תפקידים משתנים ותהליכים פחות
• הצגתי ארבע חלופות מיקום ארגוני בנייטרליות, עם מטריצת מבחן החלטה, במקום להמליץ על אחת ולסגור את הדיון

התוצר

הדגמה. המבנה אמיתי, התוכן נוסח מחדש ללא פרטי לקוח.

מה השתנה

הארגון קיבל מסגרת שאפשר להחליט לפיה. ההחלטה על המיקום הארגוני עצמו טרם התקבלה כשעזבתי את השלב הזה.

מה זה מלמד

ממשל הוא לא בירוקרטיה. הוא מה שמאפשר לארגון להגיד כן.

בלי שער אישור, התשובה הארגונית לכל סוכן חדש נעשית לא, כי אף אחד לא רוצה לחתום על משהו שהוא לא יודע לבדוק. שער מוגדר הופך את זה להחלטה ולא להימור.

והחלק שהכי מפתיע מנהלים: רוב העבודה כאן היא לא טכנולוגית. היא בשאלה מי מוסמך לכבות.